מרמטכ”לי צה”ל

רמטכ”ל צה”ל: מרדכי גור ודן שומרון – השוואה בין מנהיגים צבאיים

מבוא:

תפקיד הרמטכ”ל, ראש המטה הכללי של צה”ל, הוא התפקיד הצבאי הבכיר ביותר בישראל, הנושא באחריות עצומה על ביטחון המדינה. הרמטכ”ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא, כפוף לשר הביטחון ולממשלה, ומוביל את צה”ל אל מול האתגרים הביטחוניים המורכבים הניצבים בפני מדינת ישראל. במאמר זה נבחן את דמויותיהם של שני רמטכ”לים בולטים, מרדכי (מוטה) גור ודן שומרון, ננתח את הקריירה הצבאית שלהם ואת האתגרים המרכזיים איתם התמודדו, ונשווה בין סגנונות הפיקוד והמורשת שהותירו אחריהם.

תפקיד הרמטכ”ל וסמכויותיו:

תפקיד הרמטכ”ל מעוגן בחוק יסוד: הצבא משנת 1976, הקובע כי הרמטכ”ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא, כפוף למרות הממשלה ולשר הביטחון. הרמטכ”ל מתמנה על ידי הממשלה, בהמלצת שר הביטחון, לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אותה ניתן להאריך בשנה נוספת.

לרמטכ”ל סמכויות נרחבות בתחומי הפיקוד, הניהול ובניין הכוח של צה”ל. הוא אחראי על גיבוש תורת הלחימה, קביעת סדרי העדיפויות של הצבא, ניהול תקציב הביטחון, מינוי קצינים בכירים ופיקוד על כלל זרועות הצבא במלחמה ובשגרה. הרמטכ”ל משמש גם כיועץ מרכזי לממשלה בנושאים ביטחוניים, ומייצג את צה”ל בפני גורמים בינלאומיים.

מרדכי (מוטה) גור – ביוגרפיה צבאית ומנהיגות:

מרדכי (מוטה) גור (1930-1995) היה רמטכ”ל צה”ל העשירי, שכיהן בתפקיד בין השנים 1974-1978. גור התגייס לפלמ”ח, לחם במלחמת העצמאות, והתקדם בסולם הדרגות דרך תפקידי פיקוד שונים, ביניהם מפקד גדוד הנח”ל המוצנח, מפקד חטיבת גולני, אלוף פיקוד הצפון ונספח צה”ל בוושינגטון.

גור, מרמטכ”לי צה”ל, נודע כמנהיג כריזמטי ואמיץ, בעל יכולת קבלת החלטות מהירה וקרה תחת לחץ. הוא הוביל את כוחות צה”ל בכיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים, פיקד על מבצע יונתן לשחרור בני הערובה באנטבה, ועל מבצע ליטני בדרום לבנון.

אתגרים מרכזיים בתקופת כהונתו של גור כרמטכ”ל:

תקופת כהונתו של גור כרמטכ”ל התאפיינה באתגרים ביטחוניים מורכבים, ביניהם גל פיגועי מיקוח (מלון סבוי, מעלות, אנטבה), שאילץ את צה”ל לגבש אסטרטגיה חדשה למאבק בטרור. גור התמודד גם עם התנגשויות מול הדרג המדיני, בעיקר סביב ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, אותו ראה גור כסכנה ביטחונית.

דן שומרון – ביוגרפיה צבאית ומנהיגות:

דן שומרון (1937-2008) היה רמטכ”ל צה”ל ה-13, שכיהן בתפקיד בין השנים 1987-1991. שומרון התגייס לצנחנים, לחם במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, ופיקד על חטיבה 401 בקרבות הבלימה וההבקעה בחזית המצרית. בהמשך הקריירה שלו פיקד על אוגדת הקחצ”ר, עוצבת הפלדה, פיקוד הדרום, והקים את מפקדת חילות השדה (מפח”ש).

שומרון, מרמטכ”לי צה”ל, נודע כמפקד מקצועי וקפדן, בעל ידע נרחב בתורת הלחימה, שהקדיש תשומת לב רבה לאימון ולרווחת חייליו. הוא הוביל את צה”ל בתקופת האינתיפאדה הראשונה, וניהל את מדיניות ההבלגה במלחמת המפרץ.

אתגרים מרכזיים בתקופת כהונתו של שומרון כרמטכ”ל:

שומרון התמודד כרמטכ”ל עם אתגרים ביטחוניים ופוליטיים משמעותיים, ובראשם האינתיפאדה הראשונה, שהציבה בפני צה”ל אתגר חדש של לחימה בטרור עממי בשטחים. שומרון הוביל מדיניות של ריסון והבלגה, במטרה למנוע הסלמה והרג מיותר.

במלחמת המפרץ, שומרון קיבל את ההחלטה השנויה במחלוקת שלא להגיב על ירי טילי סקאד עיראקיים לעבר ישראל, מתוך הערכה שהתערבות ישראלית בלחימה תפגע במאמץ המלחמתי של הקואליציה נגד עיראק.

גור ושומרון – השוואה בין סגנונות פיקוד ומורשת:

גור ושומרון היו שני מנהיגים צבאיים שונים באישיותם ובסגנון הפיקוד שלהם. גור היה מנהיג כריזמטי ואמיץ, בעל אינטואיציה ויכולת קבלת החלטות מהירה. שומרון היה מפקד שקול ומחושב, שהתבסס על ידע מקצועי ותכנון קפדני.

שניהם הותירו מורשת משמעותית בצה”ל. גור חיזק את ההרתעה הישראלית והוכיח את יכולתו של צה”ל לפעול בנחישות וביצירתיות במלחמה בטרור. שומרון הנחיל לצה”ל את החשיבות של הכנה קפדנית לקרב, ריסון והבלגה במצבי לחץ, והקפדה על טוהר הנשק.

סיכום:

מוטה גור ודן שומרון היו שני רמטכ”לים שהובילו את צה”ל בתקופות מאתגרות ומורכבות. שניהם תרמו תרומה משמעותית לביטחון ישראל, כל אחד בדרכו הייחודית. מורשתם ממשיכה להשפיע על צה”ל ועל מפקדיו גם כיום, ומלמדת על החשיבות של מנהיגות אמיצה, חכמה ואחראית בהתמודדות עם האתגרים הביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל.