מהות הרעלים
רעלים הם חומרים, לרוב ביולוגיים, העלולים לגרום נזק, מחלה או מוות לאורגניזמים שונים. הם פועלים באמצעות תגובות כימיות או פעילויות מולקולריות שונות בגוף היצור החי. רעלים נפוצים בטבע ומופקים ממקורות שונים כגון פטריות, אצות, צמחים, חיידקים ומינרלים. בעוד שרעלים משמשים לעיתים להגנה עצמית של יצורים חיים, קיימים רעלים העלולים לפגוע במגוון מינים ולגרום נזק סביבתי ממושך.
תרכובת הציאניד הרעילה
ציאניד הוא תרכובת כימית רעילה ביותר, המכילה את היון הנקרא קבוצת ציאנו. קבוצה זו בנויה מאטום פחמן הקשור בקשר קוולנטי משולש לאטום חנקן. יונים אלו נוטים להיקשר בחוזקה ליונים של מתכות מעבר, תוך יצירת קומפלקסים שונים. רעילותו של הציאניד נובעת מנטייתו להיקשר ליוני ברזל דו-ערכיים בחלבונים חיוניים כמו האנזים ציטוכרום אוקסידאז והמוגלובין בדם. קישור זה מנטרל את יכולתם לפעול ומוביל לחנק תאי מהיר.
גז העצבים הקטלני סארין
סארין, מסוגי הרעלים, הוא נוזל חסר ריח וצבע המשמש כגז עצבים קטלני ביותר. הוא מיוצר מתגובה של מתילפוספוניל דיפלואוריד ואיזופרופנול. סארין פוגע במערכת העצבים על ידי חדירה דרך מערכות הנשימה והעור, תוך דיכוי האנזים אצטילכולין אסטראז. כך מעוכבת יכולתה של מערכת העצבים לפקד על השרירים, והדבר מוביל לסימפטומים כמו קשיי נשימה, בחילות ועוויתות. חשיפה למינון נמוך של 0.01 מ”ג לקילו משקל יכולה להיות קטלנית תוך דקה.
הרעל החלבוני ריצין
ריצין, מסוגי הרעלים, הוא חלבון רעיל במיוחד, המופק מזרעי צמח הקיקיון. רעילותו גבוהה פי אלפים מרעלים אחרים כמו ארס נחשים וציאניד. ריצין גורם להרס הסינתזה של חלבונים בריבוזומים של תאים איקריוטיים, תוך פגיעה בבעלי חיים, חסרי חוליות, חרקים וצמחים. בבני אדם הוא מוביל להמוליזה של תאי דם אדומים, פגיעה בכלי דם, מעיים וקיבה, ולבסוף להתקרבות תאים והרס תאי. תסמינים מידיים של הרעלת ריצין הם כאבי בטן חזקים, הקאות, שלשולים עם דם, ירידה בהפרשת שתן ועוויתות.
שימוש ברעלים כנשק כימי/ביולוגי
לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש ברעלים שונים כנשק כימי או ביולוגי. הק.ג.ב הסובייטי השתמש בריצין לרצח המתנגד הבולגרי גאורגי מרקוב בלונדון בשנת 1978. במהלך מלחמת העולם השנייה, גרמניה הנאצית ייצרה את גז העצבים סארין לשימוש כנשק כימי. כמו כן, גרמניה ניצלה את הגז הרעיל ציקלון ב’ (מימן ציאנידי) להשמדה ההמונית של יהודים במחנות ההשמדה.
פיקוח, מניעה וטיפול
השימוש ברעלים כנשק כימי או ביולוגי מוסדר באמנות בינלאומיות כמו אמנת הנשק הכימי מ-1993. עם זאת, מניעת הנגישות לחומרים מסוימים כמו ריצין, הינה בלתי אפשרית. במקביל מתקיימים מחקרים לפיתוח נוגדנים וטיפולים רפואיים לסוגי הרעלות שונים. לדוגמה, בארצות הברית ובבריטניה פותחו נוגדנים לריצין שהראו יעילות בחיות מעבדה. לגבי חומרים כמו סארין, הזרקה מידית של אטרופין או מעכבים אחרים עשויה להוות טיפול יעיל.
חשיבות המודעות והפיקוח
רעלים שונים הנמצאים בטבע או מיוצרים על ידי האדם מהווים סכנה ממשית לבריאות הציבור והסביבה. יש חשיבות רבה להגברת המודעות לסכנות הטמונות בחומרים אלו ולשמירה על פיקוח הדוק על ייצורם, החזקתם ושימוש בהם למטרות לגיטימיות בלבד. רק כך ניתן יהיה למנוע שימוש לרעה בכוחם ההרסני של רעלים קטלניים אלו.