נגב מערבי תחת איום – סיפורם של תושבי עוטף עזה
יישובי עוטף עזה הם קהילות כפריות וערים קטנות הממוקמות בצפון הנגב ובמישור החוף הדרומי, סמוך לגבול הישראלי עם רצועת עזה. במשך שנים רבות סבלו תושביהם מאיומים ביטחוניים חמורים – התקפות רקטיות וחדירת מחבלים משטחי הרצועה שבשליטת ארגוני הטרור חמאס והג’יהאד האסלאמי. למרות זאת, האזרחים המתגוררים ביישובים אלו כמו שדרות, ניר עם, נחל עוז וסעד, גילו עמידות והתמדה נדירה בשמירה על אורחות חייהם. הם המשיכו לקיים פעילות חקלאית ענפה, לפתח את הקהילות שלהם ולהעניק לילדיהם חינוך משגשג תחת צלצול הרקטות והאיום הקונבנציונלי והבלתי-קונבנציונלי הנשקף מהרצועה.
היסטוריה מלאת גבורה – קיבוץ ניר עם
ניר עם (קיבוץ השוכן ממערב לעיר שדרות) הוא אחד היישובים הוותיקים והיסטוריים ביותר בעוטף עזה. הוא הוקם כבר בשנת 1943, בתקופת המנדט הבריטי, על ידי קבוצת “ניר חיים” – חלוצים ציונים יהודים מארגון “הגורדוניה” שעלו ארצה מבסרביה. הקיבוץ נבנה על קרקעות שרכשה הקרן הקיימת לישראל מכפר הערבי בית חאנון, במטרה ליישב ולעבד אותן. עם השנים צמח ניר עם ליישוב חקלאי משגשג, הפועל במשק שיתופי ומקיים ענפי תעשייה קלה כמו מפעל סכו”ם. היישוב, שנבנה באזור שהיה ריק מיושב ערבי כבר בשנות ה-30, עמד בגאון רב באתגרי הביטחון שמעמידה קרבתו לרצועת עזה.
איום נמשך – מתקפת הפתע על ישראל ב-2023
למרות ההתמודדות המתמשכת עם איומים ביטחוניים לאורך עשרות השנים, הכול הגיע לשיאו הטרגי במתקפת הפתע שביצעו ארגוני הטרור חמאס והג’יהאד האסלאמי נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 – יום השבת ושמחת תורה. תחת חסות שיגור אלפי רקטות לעבר היישובים בדרום, חדרו קרוב ל-3,000 מחבלים פלסטינים מרצועת עזה אל תוך שטחה הריבוני של ישראל. הם חדרו לעשרות יישובים, ביניהם יישובי עוטף עזה, ותקפו קהילות אזרחיות חפות מפשע. במהלך המבצע הנתעב הזה נרצחו 1,150 אזרחים ישראלים חפים מפשע, ועוד 251 חטופים לרצועה – נשים, גברים, קשישים וילדים כאחד. מדינת ישראל נאלצה להפעיל את כוחותיה הצבאיים על מנת לדכא את המתקפה האכזרית.
עמידה איתנה – קרב ניר עם במתקפת הפתע
בין היישובים שנפגעו ממתקפה חסרת הרסן זו היה גם קיבוץ ניר עם (קיבוץ השוכן ממערב לעיר שדרות). כ-35 מחבלים פלסטינים חמושים חדרו לשטח הקיבוץ במטרה לבצע בתושביו טבח המוני ולחטוף אזרחים לשטחי הרצועה. בניהולה התבוני והמוכשר של רבש”צ הקיבוץ, ענבל ליברמן, התארגנה כיתת הכוננות של ניר עם להגנה עצמית נחושה. במשך כשלוש שעות ניהלה הכיתת קרב עז עם המחבלים, תוך שהיא חוסמת את חדירתם לשטח הקיבוץ ופוגעת בהם. בסופו של דבר, לאחר הגעת כוחות סיוע ממשמר הגבול וחטיבת גולני, הצליחו הכוחות הישראלים לחסל את המחבלים. למרבה הצער, שני חיילים ישראלים מחטיבת גולני נהרגו בקרב, ביניהם רב”ט מתן אברג’יל שקפץ על רימון במחיר חייו כדי להציל שישה חיילים נוספים. כמו כן, מחבל אחד חטף את סאמר פואד אל-טלאלקה, תושב חורה שעבד במדגרה בניר עם, והוא נרצח בשבי כחודשיים לאחר מכן.
פריחה בצל הסכנה – פסטיבל דרום אדום
על אף האיומים המתמשכים, יישובי הנגב המערבי לא רק ששרדו אלא אף שגשגו והפכו למוקד תיירותי ייחודי בזכות האתר הטבעי המופלא שלהם – פריחת הכלניות המרשימה בחורף. פסטיבל “דרום אדום” הוא אירוע שנתי המתרחש מדי ינואר-פברואר, כשהשטחים הפתוחים והיערות באזור עוטף עזה מכוסים במרבדים אדומים ומרהיבים של כלניות מצויות. הפסטיבל מציע מגוון פעילויות תיירות כפרית כמו טיולים רגליים ורכובים במסלולים מקסימים, סיורים חקלאיים בחוות האזור, שווקי איכרים וירידים, לינה כפרית אצל משפחות מארחות ועוד.
מדי שנה פוקדים עשרות אלפי מבקרים את אזור עוטף עזה במהלך הפסטיבל כדי להנות ממראות פריחת הכלניות המרשימה. הם מטיילים באתרי טבע מוכרים כמו יער דבירה, יער שוקדה, יער בארי ובאר מרווה, המשגעים במראם כשהם מתכסים בשטיחים אדומים נוצצים לעין. מדהימה במיוחד היא הפריחה הנרחבת ב”מסלול מונסטרו” בשמורת פורה, המהווה אחד משיאי המסלולים בפסטיבל. פריחה גדולה נוספת מתרחשת במרחבי התנור שמורת רוחמה, מקום מופלא שבו מתגלה נוף פסטורלי של גבעות מוריקות ושלוליות מים קטנות, עם כלניות פורחות לרוב.
חגיגת טבע זו מהווה חלון לתקווה עבור תושבי האזור המאוימים לרגע שקט ומשמח של חיבור לטבע ולשלווה. היא גם ממחישה את עוצמתם האדירה לצמוח ולפרוח מחדש לאחר כל משבר וקושי. התאמתם לתנאי החיים הקיצוניים בנגב היא כמטאפורה לעוז רוחם ועמידותם של אזרחי עוטף עזה.
התמודדות יום-יומית עם איום ושגשוג
האיומים מצד רצועת עזה לעולם אינם נרדמים עבור תושבי עוטף עזה. גם בתקופות שקט יחסי, הם נאלצים להמשיך ולחיות במציאות של אזעקות, התרעות פתע, פגיעת רקטית, חדירות מחבלים ואיומים בלתי-קונבנציונליים כמו מנהרות תת-קרקעיות וגרורות תופת. עם זאת, האיום אינו מונע מהם להמשיך בשגרת חייהם, לפתח את מרקם החיים הקהילתי שלהם ולקדם ענפים כלכליים תופחים כמו החקלאות, התעשייה והתיירות.