דרגה בשב”ס

שירות בתי הסוהר במאה ה-21: התפתחויות, אתגרים ומגמות

מבוא: שב”ס במאה ה-21

שירות בתי הסוהר (שב”ס) עבר שינויים משמעותיים במהלך המאה ה-21, והפך לארגון הכליאה הלאומי הבלעדי של מדינת ישראל. בשנים 2005-2006 הושלם תהליך העברת האחריות על כלל מתקני הכליאה בישראל לידי שב”ס, כולל בתי המעצר שהיו בידי משטרת ישראל ובתי הסוהר הביטחוניים שהיו בשליטת צה”ל. כיום מפעיל שב”ס 32 מתקני כליאה ברחבי הארץ, כאשר מטה הארגון ממוקם ברמלה. התרחבות זו הביאה עמה אתגרים חדשים, לצד הזדמנויות לשיפור ולהתייעלות במערכת הכליאה הישראלית.

מבנה ארגוני ופיקוד

בראש שירות בתי הסוהר עומד נציב בתי הסוהר, קצין בדרגת רב-גונדר, דרגה בשב”ס, הכפוף ישירות לשר לביטחון לאומי. תפקיד זה עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, כאשר בשנת 2015 מונתה לראשונה נציבה מתוך הארגון, רב-גונדר (דרגה בשב”ס) עפרה קלינגר. בינואר 2021 החליפה אותה קטי פרי, שבמהלך כהונתה התמודדה עם אחד האירועים המשמעותיים בתולדות שב”ס – הבריחה מכלא גלבוע בספטמבר 2021. מבנה הפיקוד של שב”ס כולל מספר אגפים וחטיבות, כגון חטיבת הביטחון, חטיבת התקון (האחראית על שיקום אסירים), וחטיבת המודיעין. שינויים אלה במבנה הארגוני נועדו להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני מערכת הכליאה במאה ה-21.

אוכלוסיית האסירים והעצורים

נכון לסוף העשור השני של המאה ה-21, אוכלוסיית הכלואים בשב”ס מתחלקת לכ-65% (10,300) אסירים פליליים, מתוכם 45% שפוטים ו-20% עצורים, וכ-35% (5,600) אסירים ביטחוניים, מתוכם 21% שפוטים ו-14% עצורים. בנוסף, ישנם כ-2,100 אסירים בחלופות כליאה כגון עבודות שירות, וכ-767 אסירים בפיקוח אלקטרוני. מספרים אלה כפופים ל”תקן כליאה” המגדיר את הקיבולת המקסימלית של מערכת הכליאה. כאשר מספר האסירים עובר את התקן, רשאית הנציבה להורות על שחרור מוקדם של אסירים מסוימים, הליך המכונה “שחרור מנהלי”. מגמה זו משקפת את המאמצים המתמשכים לאזן בין צורכי הביטחון, הענישה והשיקום, לבין ההתמודדות עם מגבלות המשאבים והתשתיות.

אתגרים ואירועים משמעותיים

המאה ה-21 הביאה עמה אתגרים משמעותיים לשב”ס, כאשר הבולט שבהם הוא בעיית הצפיפות בבתי הכלא. שטח המחיה הממוצע לאסיר בישראל עומד על כ-3 מ”ר, נמוך משמעותית מהתקן הבינלאומי של 6 מ”ר. בעקבות עתירה לבג”ץ, נקבע כי על שב”ס להגדיל את שטח המחיה ל-4 מ”ר לאסיר, כולל שירותים ומקלחת. לצורך כך גובשה תוכנית הכוללת פיתוח חלופות ענישה וכליאה, ובינוי מאסיבי של מתקני כליאה חדשים. אירוע טרגי נוסף שהשפיע עמוקות על הארגון היה אסון הכרמל בדצמבר 2010, בו נספו 37 סוהרים בשריפה שפרצה באוטובוס שהוביל אותם לפינוי כלא דמון. אירוע זה הוביל לשינויים משמעותיים בנהלי החירום וההכשרה של הסוהרים. לבסוף, הבריחה מכלא גלבוע בספטמבר 2021 היוותה זעזוע למערכת והובילה לבחינה מחודשת של נהלי האבטחה בכלל מתקני הכליאה.

התפתחויות במתקני הכליאה

המאה ה-21 הביאה עמה גל של בנייה והתחדשות במתקני הכליאה של שב”ס. בין השנים 2001-2007 נבנו ארבעה בתי סוהר חדשים: בית הסוהר דקל (2001), בית הסוהר רימונים ובית הסוהר גבעון (2004), ובית הסוהר רמון (2007). מתקנים אלה תוכננו בהתאם לסטנדרטים מודרניים, עם דגש על שיפור תנאי המחיה של האסירים ויצירת סביבה המאפשרת שיקום יעיל יותר. במקביל, הועברו לאחריות שב”ס מתקני כליאה שהיו קודם לכן בידי גורמים אחרים, כגון כלא מגידו, כלא קציעות וכלא עופר מצה”ל, ובתי המעצר קישון, תל אביב וירושלים ממשטרת ישראל. בנוסף, בשנים האחרונות מקודמת תוכנית להקמת מתחם כליאה חדש בצומת מגידו, שצפוי להיות אחד ממתקני הכליאה המתקדמים בישראל. התפתחויות אלה משקפות את המאמצים המתמשכים של שב”ס להתמודד עם בעיית הצפיפות ולשפר את תנאי הכליאה.

כוח אדם ותנאי שירות

שירות בתי הסוהר מעסיק כיום כ-9,500 אנשי סגל, מתוכם כ-20% נשים. צוות זה כולל סוהרים מקצועיים, אנשי מנהלה, וכן סוהרי חובה שהועברו משירות בצה”ל על פי סעיף 24 לחוק שירות ביטחון. במהלך העשורים האחרונים חל שיפור משמעותי באיכות כוח האדם בשב”ס, תהליך שהחל באמצע שנות ה-90 עם שיפור תנאי השירות. עם זאת, הארגון עדיין מתמודד עם אתגרים בגיוס ושימור כוח אדם איכותי, במיוחד לאור הדרישות המורכבות של התפקיד והסטיגמה שעדיין קיימת סביב עבודת הסוהר. שב”ס משקיע מאמצים רבים בהכשרה מקצועית ובפיתוח מסלולי קריירה לעובדיו, במטרה לשפר את איכות השירות ואת תנאי העבודה של הסוהרים.

סמל, מדים ותדמית הארגון

במהלך המאה ה-21, עבר שב”ס מספר שינויים משמעותיים בסמליו ובמדיו, כחלק ממאמץ כולל לשיפור תדמית הארגון. הסמל המקורי של שב”ס, שעוצב בשנת 1950, עבר מספר עיבודים לאורך השנים. בגרסתו הנוכחית, הסמל כולל ענפי זית, לפיד בוער וראשי התיבות שב”ס, בצבעי כסף וכחול כהה. המדים של הארגון עברו אף הם שינויים משמעותיים. בשנת 2011 הוחלפו המדים לצבעי אפור כהה ובהיר, ובשנת 2017 נערכה “מתיחת פנים” נוספת, שבמסגרתה הוחלפו המדים לחולצה תכלת ומכנסיים שחורים. במקביל, הוחלפו הדרגות מזהובות לכסופות, ודגל הארגון שונה לצבעי כחול ולבן. שינויים אלה נועדו לא רק לשפר את נראות הארגון, אלא גם לחזק את תחושת הגאווה והמקצועיות בקרב הסוהרים. מאמצים אלה לשיפור התדמית משקפים את ההכרה בחשיבות הרבה של תפיסת הציבור את שב”ס, הן לצורך גיוס כוח אדם איכותי והן לצורך קידום מטרות הארגון בתחומי השיקום והשילוב מחדש של אסירים בחברה.